בראש וראשונה - לשם הנאה. במוזיאון לצעצועים בסקוטלנד יש בובה שנמצאה במצרים העתיקה. לאורך ההיסטוריה, יש עדויות רבות על כך שילדים בכל העולם משחקים.מה מניעילדים לשחק? האם זהו חיקוי? האם ילדים רואים ילדים אחרים שמשחקים ובגלל זהמשחקים? קרוב לודאי שכן, ויחד עם זאת - כנראה שהמשחק משרת צרכים שונים שלילדים (ומבוגרים), ולכן ההתנהגות האנושית הזאת שרדה במשך כל כך הרבהשנים. האוניברסליות של המשחק והנגישות שלו לכל אדם, מספיקות בפני עצמןכתשובות לשאלה "למה משחק?".
משחקים לילדים לקויי שמיעה
מה בקשר למשחקים לילדים לקויי שמיעה? האם הסיבההיחידה שבגללה אנחנו עוסקים בשאלה היא הרצון שלנו לאפשר לילדים לקויי שמיעהאת אותם גירויים שאנחנו מספקים לילדים שומעים? האם העובדה שמשחק גורם הנאהמספקת אותנו, או שבמקרה של ילדים לקויי שמיעה אנחנו מחפשים במשחק ערך מוסף?
כמובן שכן, וכמובן שהחיפוש אחרי הערך המוסף משפיע ישירות על בחירת המשחקיםועל מגוון הפעילויות עם המשחקים השונים.כאשר אנחנו משחקים עם ילדלקוי שמיעה, אנחנו מביאים לתוך מצב מובנה מצב תקשורתי הדומה מאד למצביםתקשורתיים טבעיים בין ילדים. אם זה משחק שבו צריך לשאול שאלות ולענותתשובות, זה דומה לדיאלוג. אם זה משחק שבו צריך להעריך מה הצד ה שני יודע - זה דומה למה שנדרש מאדם שמשוחח. אם זה משחק שמבוסס על מזל - הוא מייצרתחושה של שוויון הזדמנויות.
למידת חוקי משחק דומה ללמידת חוקים שפתיים.עצם הצורך לפעול עם המשחק על פי חוקים, מדמה את התקשורת - שגם בה ישחוקים.כפי שאנחנו יודעים, אין אפשרות ללמד ילדים שפה ואין אפשרותללמד אותם לדבר. אפשר לחשוף אותם למצבים שבהם הם יוכלו ללמוד שפה וללמודלדבר. חלק ניכר מן המצבים הללו הם מצבי משחק. מבחינתנו, האנשים שמשחקים עםילדים לקויי שמיעה, "שם המשחק" הוא גיוון השימושים במשחק. שימוש במשחקבצורתו המקורית וגיוון השימושים כך שייווצרו כמה שיותר מצבים המזמניםלמידה. איך לעשות את זה? על כך בפרקים הבאים.