|
"מצטער לא שמעתי" |
|
איריס אברהם, נשואה ואם לשלושה, גילתה באופן מקרי כי בנה מתן אינו שומע,וכתבה ספר על הנושא. 'מצטער לא שמעתי' בהוצאת אופיר
הספר בעל הסוף האופטימי מבוסס אמנם על חייו של מתן, אך איננו אוטוביוגרפיה, והוא עוסק בקבוצת ילדים בבית ספרו,דרך נקודת מבטו היחודית |
|
פרק מהספר |
|
מתן הוא ילד מיוחד, חברותי, שמח וחייכן מאוד
בכל מקום שבו הוא נמצא הכל רועש ושמח
את צחוקם של הילדים המשחקים בחצר בתופסת או בכדורגל אי אפשר שלא לשמוע
עד שלעיתים האוזניים נחרשות
אך אנו בני המשפחה הקרובה של מתן שמחים לראות את האושר בעיניו, ומותרים לא מעט על השקט.
מתן הוא ילד כבד שמיעה שלעיתים שומע רק חלק מהדברים הנאמרים סביבו ולא פעם, מפרש אותם אחרת.
מי ששומע היטב לא תמיד מבין וגם לא ממש מקבל את השוני בילד שמח שנראה רגיל רק ש.... מורכבים לאוזניו מכשירי שמיעה.
את מכשירי השמיעה הגדולים המוצמדים לאוזניו אי אפשר שלא לראות ולעיתים אף להירתע מהם.
אני ילד רגיל, אומר מתן בכעס לאמא כשהוא עצוב או מאוכזב מחבריו לכיתה.
אתה בהחלט ילד רגיל, עונה אמא, אין הבדל בינך לבין שחר, תם, ארנון - חבריך הטובים או כל ילד אחר בן גילך.
אתה מקסים נדיב ומאוד מאוד חברותי וכך גם אתה צריך לחשוב ולהרגיש.
|
|
| | | | | . |
|
|
|
|
){kind=link}