תוכנית שתל השבלול במרכז הרפואי ע"ש שיבא הינה הגדולה ביותר בהיקפה בארץ ונחשבת לאחת מהתוכניות המבוססות בעולם כולו. התוכנית החלה בשנת 1989. בשלב ראשון הושתלו מבוגרים שהתחרשו לאחר רכישת שפה ודיבור (postlingual). לאחר שנצבר ניסיון וידע קליני ושיקומי, החלו בשנת 1993 בהשתלות גם בילדים. עד כה (מרץ 2005) הושתלו במרכז כ- 400 ליקויי שמיעה, 25% מתוכם מבוגרים ו- 75% ילדים. השתל הראשון שהוכנס לשימוש היה מסוג Nucleus 22 של חברת Cochlear האוסטרלית. במהלך ה שני ם הוכנסו לשימוש שתלים מחברות נוספות - שתל Clarion של חברת Advanced Bionics האמריקאית (משנת 1997) ושתל ה- Med-El של חברת Med-El האוסטרית (משנת 2000). עם השנים חלו פיתוחים טכנולוגיים בשתלי כל החברות, ובמרכזנו מושתל תמיד השתל העדכני של כל חברה.
הצוות
צוות שתל השבלול במרכז הרפואי על שם שיבא כולל מנתחי א.א.ג, שבראשם עומד פרופסור יונה קרוננברג, וקלינאיות תקשורת במכון שמיעה ודיבור, שבראשן עומדת פרופסור מינקה הילדסהיימר. צוות קלינאי התקשורת במכון מבצע את ההערכה השמיעתית של המועמד, מיפוי השתל, מעקב ארוך אחר ההישגים עם השתל תוך מתן שיקום שמיעתי במהלך השבועות הראשונים של השימוש בשתל.
המכון, המסונף לפקולטה לרפואה על שם סאקלר, מקיים מחקר קליני בנושאי שמיעה, שבכללם שתל השבלול, בשיתוף עם החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. במסגרת המחקר פותחו כלי הערכה לליקויי שמיעה בכלל ולמשתמשי שתל בפרט. כלים אלה נמצאים בשימוש בארץ ובעולם.
הליך הערכת התאמת המועמדים
כל המועמדים לשתל עוברים תהליך של הערכת מותאמותם לניתוח שתל השבלול. תהליך ההערכה כולל בדיקות אובייקטיביות (ABR מורחב הכולל ABR לטונים, (TEOAE ובדיקות התנהגותיות להערכת התפקוד השמיעתי עם ובלי מכשירי שמיעה. נוסף על כך, מתקיימות בדיקות להערכת תפיסת הדיבור באמצעות סוללת מבחני תפיסה ושאלונים בהתאם לגיל הנבדק. במהלך תהליך המועמדות מתקיים קשר בין המסגרות החינוכיות המשקמות למכון ומועבר מידע רלוונטי המסייע בהחלטה על ההשתלה.
קריטריונים שמיעתיים להשתלה
הקריטריונים ששימשו לבחירת המועמדים לשתל השבלול עברו שינויים רבים במשך השנים. קרוב לוודאי שהן ימשיכו להשתנות עם ההשתפרות בטכנולוגיית השתלים, בטכניקת הניתוח ובאסטרטגיות עיבוד אות הדיבור. נכון להיום, שיקום שמיעתי באמצעות שתל השבלול מתאים ל:
1) ילדים ומבוגרים בעלי ליקוי שמיעה תחושתי -עצבי דו צדדי חמור-עמוק.
2) חוסר תועלת ממכשירי שמיעה או תועלת מעטה, אשר מוגדרת בקרב ילדים גדולים כציון נמוך או שווה ל- 40% במבחן לזיהוי מילים חד הברתיות בסט פתוח עם מכשיר שמיעה. אצל מבוגרים הקריטריון הוא עד 50% בתנאי הגברה מירביים במבחני זיהוי משפטים בסט פתוח באוזן המושתלת, ועד 60% באוזן שאינה מושתלת.
3) גיל ההשתלה ירד בהדרגה במשך השנים וכיום מושתלים ילדים צעירים כבר בגיל שנה.
אינטגרציה מקיפה של כל המידע המתקבל בתהליך ההערכה מאפשר החלטה על מידת התאמתו של המועמד מבחינה שמיעתית ומבחינות נוספות להשתלה. כמו כן, המידע מסייע בקביעת האוזן המתאימה להשתלה.
סיכום תהליך ההערכה השמיעתית מתקיים בשיחת ייעוץ עם פרופ' הילדסהיימר. לאחריה נשלח המועמד לבירור רדיולוגי ולבדיקת א.א.ג והערכה רפואית על ידי המנתחים- פרופסור קרוננברג ודר' מגירוב לצורך קבלת ההחלטה הרפואית.
ניתוח ההשתלה
לשתל השבלול שני חלקים: חלק חיצוני הכולל מחשב, מיקרופון ומגנט וחלק פנימי הכולל אלקטרודה וגוף שתל. החלק הפנימי מושתל בניתוח מתחת לעור הקרקפת, מאחורי האפרכסת, והאלקטרודה מוכנסת אל השבלול, שהוא חלק מהאוזן הפנימית.
האלקטרודה באה במגע עם קצות עצב השמיעה וכך מתאפשר מעבר האינפורמציה המעובדת על ידי המחשב ישירות אל עצב השמיעה ודרכו אל המוח. החלק החיצוני מונח על האפרכסת ומתחבר לחלק הפנימי על ידי המגנט.
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ונמשך כשעתיים. משך האשפוז בבית החולים הוא בין יומיים לשלושה.
במהלך הניתוח, אצל חלק מהמושתלים מבוצעות בדיקות אובייקטיביות להערכת תגובות מעצב השמע וניטור תפקוד השתל על ידי קלינאית התקשורת.
ההצלחה הניתוחית קשורה בגיל הילד ובסיבה שגרמה להופעת החירשות. ככל שהילד צעיר יותר, כך ההצלחה המצופה גבוהה יותר. בילדים "מבוגרים" יותר (מעל גיל 7) אשר נולדו חירשים, המוח איבד את היכולת "ללמוד שמיעה". אצל ילדים אלו המוח אומנם יאפשר שמיעה אך לא הבנה של משפטים.
מיפוי ראשוני של השתל
הילדים המושתלים במרכזנו מתחילים להשתמש בחלקיו החיצוניים של השתל עוד לפני הכיוון הראשון, על מנת שיסתגלו למכשיר עצמו (שאינו פועל עדיין). כארבעה שבועות לאחר הניתוח מתבצע הכיוון הראשון של השתל. בכיוון עבור כל אלקטרודה נקבעים ערכי הסף וערכי הנוחות המירבית של הזרם החשמלי. הכיוון זה מבוסס על תגובות התנהגותיות ומדידות אובייקטיביות. במהלך הכיוון יוצרים "מפה", שהיא הדגם החשמלי בו מגורה השתל. המפות מאוחסנות במעבד הדיבור, ומפעילות את השתל. הילד הולך הביתה להתנסות לאחר הדרכה מקיפה לגבי השימוש בשתל.
שיקום שמיעה
אימוני שמיעה אינטנסיביים מתקיימים במכוננו החל מהמיפוי הראשון לצורך פיתוח היכולת השמיעתית. אצל ילדים, אימונים אלה מתקיימים במקביל לשיקום המתבצע במסגרתו החינוכית של כל ילד.
מיפויים חוזרים
במהלך התקופה הראשונית מתבצעים כיוונים חוזרים, בתחילה בתדירות של אחת לשבוע ובהמשך בתדירות יורדת, כדי להגיע למפה אופטימלית. כיווני השתל מבוססים על בדיקות תפקוד עם השתל בחדר האטום, דיווח קלינאית התקשורת המשקמת, דיווח ההורים ודיווח ממסגרת חינוכית-שיקומית.
מעקב
בסיום תקופת אימוני השמיעה במכון, ולאחר שמפת השתל התייצבה, מתבצעת הערכה של תפיסת הדיבור עם השתל, בהתאם לגילו וליכולתו השפתית של המושתל.
המשך המעקב כולל פגישות כיוון תקופתיות אחת לכמה חודשים, או מייד כשמתעורר חשד לבעיה מיוחדת, לפי דיווח ההורים, הקלינאית או המערכת החינוכית. הערכת תפיסת הדיבור עם השתל מבוצעת במועדי זמן קבועים לאחר ההשתלה.
