מדינת ישראל

משרד החינוך

המזכירות הפדגוגית

אגף המפמ"רים

הפיקוח על הוראת היסטוריה

871

מיקוד מוקדם – חלק ב', שאלון 22116, תכה"ל החדשה,

מועד קיץ תש"ע וחורף תשע"א

2.      פרק מבוא - המשטר הטוטליטרי

§    הכרת המאפיינים של המשטר הטוטליטרי בעזרת דוגמאות מברהמ"ע הקומוניסטית ומאטליה הפשיסטית.

§    לימוד זה מטרתו להבטיח שהתלמידים יבינו כיצד מאפייני המשטר הטוטליטרי מאפשרים לשליט לממש את האידיאולוגיה ולכפות אותה על כל האזרחים במדינה.

3.      נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה - בפרק זה שלושה חלקים:

       חלק ראשון: 1933-1939

א.     האידיאולוגיה הנאצית, כולל האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי, מרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה זו.

ב.      הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון – ממפלגה שולית למפלגה הגדולה ביותר, השתלטות המפלגה על מוסדות המדינה ועל החברה הגרמנית.

ג.       המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם (דרך בנית המשטר הנאצי כולל המדיניות כלפי היהודים).

ד.      השימוש בטרור, הקמת מחנות הריכוז, הרחקת יסודות המתנגדים למשטר והיחס לבני אדם שהוגדרו כחריגים, היחס לחולים ולמוגבלים–"המתת חסד" (אותונזיה).

ה.      דרכי התמודדות של הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות שנכפתה על היהודים, תגובות מדינות בעולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי, ועידת אוויאן, פרשת האוניה "סנט לואיס".

ו.        מדיניות החוץ של הנאצים – המטרות והצעדים התוקפניים שנקטו הנאצים כדי לממשן. מדיניות הפיוס של אנגלית וצרפת, ההקצנה במדיניות החוץ הנאצית והתהליך שהביא לתחילת מלחמת העולם השנייה:סיפוח אוסטריה, הסכם מינכן, כיבוש כל צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ- מולוטוב.

חלק שני: ראשית מלחמת העולם השניה עד מבצע ברברוסה (יוני 1941) והמדיניות כלפי היהודים באזורי הכיבוש

א.     המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות עד קיץ 1941 והסברים להצלחת הצבא הגרמני בשלב זה. הקרב על בריטניה, הצלחת הגרמנים בדרום מרכז אירופה, כיבוש יוון, החתמת שליטים על הסכמים כפויים במדינות: רומניה, בולגריה, יוגוסלביה, הונגריה.

ב.      "הסדר החדש" באירופה הבהרת המושג והצעדים השונים שנקטו הנאצים כדי לקדם את הגשמתו.

חלק שלישי: המלחמה העולמית והפתרון הסופי מקיץ 1941 עד כניעת גרמניה ויפן בשנת 1945

א.     הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות. 'מבצע ברברוסה' - המלחמה בחזית המזרחית; ההתקפה על פרל הרבור והצטרפות ארה"ב למלחמה.

ב.      הקשר בין תחילת ההשמדה למלחמה בברית המועצות.

ד.      ועידת ואנזה – נציגי הרשויות שהוזמנו, הנושאים שהועלו בישיבה, מטרות כינוס הועידה ומקומה בתהליך ביצוע 'הפתרון הסופי'.

ה.      דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'.

ו.        דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'

1.      המרד בגטאות – מי יהיו המורדים, מטרות המרד, קשיי התארגנות, לבטים ודילמות של המורדים, ייחודו של המרד בגטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים.

2.      המרידות במחנות ההשמדה – מטרות וקשיים.

3.      הלחימה של הפרטיזנים היהודים -  הלבטים אם ומתי לצאת מהגטו, הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים ומאפייני הלחימה.

4.      לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית.

ח.      תוניסיה בימי הכיבוש הנאצי (11.1942-5.1943) נסיבות הכיבוש ומטרתו, מדיניות הנאצים כלפי היהודים, עמדת האוכלוסייה המקומית והאליטות הקולוניאליות כלפי היהודים. האם קורות היהודים בתוניסיה בששת חודשי הכיבוש הם חלק מה'שואה'?

י.        יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה ליהודים בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'.

1.      "הרוב הדומם", משתפי פעולה, מעטים שהסתכנו לעזור ולנסות להציל.

2.      חסידי אומות עולם – הגדרת התואר, מניעים, דפוסי עזרה והצלה.

יא.   עמדת ממשלות בעולם החופשי והישוב היהודי בארץ ישראל בשאלת עזרה ליהודים בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'.

3.      פעולות עזרה וניסיונות הצלה מצד היישוב היהודי בארץ-ישראל למען יהודי אירופה.

ב.      הנושא - בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון

 

יש ללמד את פרק המבוא – בנין הבית הלאומי בשנים 1920-1945

פרק המבוא, יילמד בצורה תמציתית (לפי תוכנית הלימודים נושא זה נלמד בכתה ט' ). התשתית שנבנתה בבניין הבית הלאומי היהודי בשנים 1945-1920 , זו התשתית שאפשרה ליישוב היהודי ולתנועה הציונית לצאת למאבק מדיני וצבאי להקמת המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה.

בפרק המבוא יכללו ההיבטים הבאים:

א.     המנדט הבריטי בארץ ישראל ותרומתו לפתוחה של הארץ.

ב.      מוסדות הישוב היהודי והתנועה הציונית.

ג.       מסגרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

ד.      התפתחות המתח בין יהודים לערבים והערכות הישוב בתחום הביטחון.

ה.      הערכות הישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השניה.

1. המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1949-1945

א.     עמדת בריטניה וארה"ב בנוגע לשאלת העקורים ושאלת ארץ ישראל. חלקם של יהודי ארה"ב באחריות לעם היהודי ובלחץ להקמת המדינה.

ב.      מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי בתחומים: ההעפלה, התיישבות ומאבק צבאי (תנועת המרי, מאבק צמוד ומאבק רצוף).

ג.       העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם – הדיון באו"ם, עמדת המעצמות, השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, התגובות להחלטת האו"ם בקרב היישוב היהודי והפלשתינאי ועמדת מדינות ערב.

ד.      מלחמת העצמאות–חלק א':הכוחות הלוחמים, מוקדי הלחימה והמפנה–תכנית ד'.

ה.      ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (הויכוח מתי להכריז על הקמת המדינה), הקמת צה"ל ופירוק המחתרות.

ו.        מלחמת העצמאות–חלק ב': קרבות עשרת הימים, ההפוגות והמבצעים האחרונים.

ז.       הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלשתינאים.

2. מדינת ישראל במזרח התיכון

ו.        הבעיות הלא פתורות בעקבות מלחמת העצמאות, שאלת הביטחון השוטף והביטחון הבסיסי. מלחמת סיני: מעורבות המעצמות, תוצאות והשפעות.

ז.       מלחמת ששת הימים: סיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל בתחומים שונים, על הפלשתינאים ועל מדינות ערב.

ח.      מלחמת יום הכיפורים: סיבות, נסיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל ועל מדינות ערב.

3. עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

א.     העלייה בשנות החמישים והשישים; ארצות מוצא של העולים, סיבות לעליה, ממדי העלייה ודרכי ארגון העלייה. תהליך הקליטה: קשיים, שיקולים משפיעים על תהליך הקליטה, אירועי ואדי סאליב: משמעותם והשפעתם.

ב.      המשך גלי העלייה למדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות של המאה העשרים: תהליכי הקליטה, המעבר "מכור ההיתוך" לחברה רב תרבותית כפי שבא לידי ביטוי בתחומים שונים בחברה ובתרבות במדינת ישראל.