1.    המורים הם אנשי מקצוע מומחים השואפים והמסוגלים להעריך ולשפר את דרכי ההוראה והלמידה.  ולכן, מוקד ההערכה  -  השינוי, השיפור וההפנמה של דרכי הוראה  -  הוא במורה עצמו ולא בגורמים חיצוניים כגון הנהלת בית ספר או מפקחי משרד החינוך.  (פוקס, 1996; Shinkfield & Stufflebeam, 1997)

2.    לכל אחד מאיתנו ישנו תחום עיוורון – תחום זה מכיל את כל המידע על היחיד שאחרים בסביבתו יודעים עליו, והיחיד אינו מודע למידע זה (מודל ג'ו-הרי).  אחד האמצעים לשיפור עצמי הוא הקטנת תחום העיוורון.

כפי שרואים בתרשים 1, תהליך ההטמעה במחזור הערכה ומשוב ראשון, מתפרש כמעט על-פני שנת לימודים מליאה.  מחזור הערכה שני, יכול להתבצע תוך פחות מחצי הזמן.  הכוונה של המודל היא, שכל שנה יתבצעו שני מחזורי הערכה –הראשון בסוף השליש הראשון ללימודים, והשני  -  בסוף שנת הלימודים.  המטרה:  להעריך את איכות ההוראה בתחילת השנה, לתכנן ולבצע שיפור בהוראה על-פי הנתונים, ולבדוק את השפעת השינוי על תפיסות התלמידים בסוף שנת הלימודים.

 

מודל אורט למשוב תלמידים  -  שאלות ותשובות

 

מהו "משוב תלמידים למורים" במודל של אורט?

ü       "משוב התלמידים" במודל אורט הוא בראש וראשונה כלי לשיפור איכות ההוראה.

ü       בכל כיתה שנבחרת מועבר שאלון שבו נשאלים התלמידים על היבטים שונים של איכות ההוראה של מורה ספציפי, כפי שהם נתפסים ע"י התלמידים. (ראה דוגמאות לשאלות בסוף המאמר).

ü       נתוני המשוב מועברים לכל מורה באופן אישי ולא ניתנים לאף גורם אחר בבית-ספר או מחוץ לבית-ספר.

ü       נתוני המשוב מאפשרים לכל מורה לבצע רפלקציה-הערכה עצמית של תהליכי ההוראה בכיתה ספציפית, שבה בוצע המשוב.

 

מהי מטרת העברת שאלון המשוב?

ü       המטרה הבית-ספרית בתהליך היא להטמיע תרבות של שיפור מתמיד, משוב מורים הוא אחד האמצעים להשגת מטרה זו.

ü       שאלון המשוב מהווה כלי פדגוגי שמטרתו הערכה מעצבת ולא מסכמת. באמצעות כלי זה יכול המורה לקבל מידע על החוזקות שלו ועל הנקודות טעונות השיפור בדרכי הוראתו. בניגוד לשאלון הערכה שתוצאותיו עלולות להשפיע על תנאי עבודתו של המורה (מספר שעות העבודה, פיטורין וכו'), תוצאות משוב התלמידים ניתנות למורה באופן דיסקרטי בשלב הראשון, כשהמטרה לפי "מודל המשוב של אורט" היא לבנות תכנית שיפור אישית בשיתוף רכז המקצוע ובהנחייתו.

 

מדוע הוחלט ברשת להישען על תוצאות משוב תלמידים ככלי משוב מרכזי ולא על דרכי הערכה אחרים (רכז מקצוע, הישגים, תלונות תלמידים...)?

ü      המרחב של הכיתה  -  בה נמצאים המורה והתלמידים  -  הוא המקום בו מתרחש התהליך המרכזי בביה"ס - ההוראה.  למרות חשיבות התהליך המתבצע שם, ההוראה נעשית "בדלתיים סגורות" , קרי, מה שקורה בין המורה לתלמידיו ידוע רק לשני הצדדים. מובן שככל שהמורה הוא בעל מודעות גבוהה יותר, כן הוא ער לנקודות טעונות השיפור בהוראתו, עם זאת  על מנת לשפר תהליך מרכזי זה, חשוב כי המורה ירצה לשאול את תלמידיו איך הם מרגישים בהתייחס לפרמטרים שונים הנחשבים בעיניו כקובעים את איכות הוראתו.

ü      לתפיסה זו יש גם סימוכין במספר מחקרים שבהם הסיקו החוקרים כי ככל שמשפרים תהליכים הקרובים יותר למה שנעשה בתוך כיתת הלימוד  -  כגון:  שיפור הקשר בין המורה לתלמיד  -  כן יש סיכוי רב יותר להשפיע על הישגי התלמידים.

 

כיצד נבנה השאלון?

ü       השאלון מחובר ע"י צוות מוביל בית-ספרי בשיתוף מלא של כל צוות ההוראה הבית-ספרי. השאלון מתבסס על מאגר פריטים רשתי, שגובש מתוך הניסיון עם בתי-הספר הראשונים שהתנסו בתהליך, מתוכם ביה"ס בוחר פריטים ואליהם מוסיף פריטים  נוספים.

ü       שלושת הקריטריונים להכנסת פריט לשאלון הם:

א.  פריט שנחשב בעיני המורים לבחינת איכות ההוראה.

ב.   הפריט מתייחס להתנהגות שהתלמידים יכולים לראות או להרגיש.

ג.   הפריט עוסק בהתנהגות שניתנת לשינוי.

ü       הפריטים עוסקים בשני מוקדים עיקרים:

א.      יחסי מורה - תלמיד

ב.      שיטות הוראה

ü      השאלון אינו מעריך את שליטת המורה בתחום התוכן של ההוראה.

טבלה 2:     דוגמאות לשאלות

קצב הלימוד מתאים לך? (לא מהיר מדי ולא איטי מדי)

המורה נעזר בדוגמאות לשם הסבר החומר הנלמד.

המורה מעביר את החומר בצורה מעניינת.

המורה מוודא שרוב התלמידים מבינים נושא מסוים לפני מעבר לנושא חדש.

המורה מעודד השתתפות התלמידים בשיעור באמצעות תרגול, דיון ועוד.

הציון הסופי נקבע ע"פ הישגים לימודיים ותרומה לשיעור.

המבחנים מייצגים באופן הוגן את החומר הנלמד.

המורה מסביר את החומר בצורה ברורה.

המורה מטפל בבעיות משמעת שמתעוררות במהלך השיעור.

הערות המורה על טופס הבחינה עוזרות לך להבין את הטעויות שלך במבחן.

המורה מתייחס לבעיות לימודיות אישיות של התלמיד.

המורה יוצר אווירה כיתתית נוחה ללמידה.

המורה עושה מאמצים שכל תלמיד יבין את החומר הנלמד.

אתה מרגיש נוח לפנות למורה בבקשת עזרה. המורה מתייחס/ת ברצינות לשאלות התלמידים.

המורה מתייחס/ת לשאלות התלמידים.

בנוסף להצלחה בבחינות, חשוב למורה שהתלמידים ידעו ויבינו.

המורה מתייחס לתלמידים בכבוד.

המורה מגיע בזמן לשיעור.

המורה מהווה עבורך מודל חיובי  לחיקוי בהתנהגותו ובהתייחסותו.

המורה מעודד אותך להצליח בלימודים.

המורה הוגן ביחסו לתלמידי הכיתה.

מה מייחד את המודל של אורט להטמעת משוב התלמידים?

בבסיס מודל ההטמעה של אורט עומדת הנחת היסוד, לפיה הטמעת משוב תלמידים הינה התערבות מסוג של הכנסת שינוי תרבותי בביה"ס, כלומר, הטמעת ערך האיכות ושיפור מתמיד באמצעות ביצוע המשוב. כמו בכל תהליך של הטמעת שינוי, לדרך ולתהליך בהם מוטמע השינוי יש השפעה רבה על התוצאות הרצויות. מאפיינים של תהליך הטמעת המשוב:

1.        לכל בית ספר מוצמד מנחה מלווה שייעץ ויסייע בהטמעת המשוב עד קבלת תוצאותיו.

2.        הליווי ייעשה בשלושה מעגלים:  מנהל בית-ספר, צוות מוביל משוב, חדר מורים. עיקר עבודת הייעוץ תעשה מול המנהל והצוות המוביל מתוך אמונה בהנהגת ביה"ס ובכוחותיו.

3.        התהליך מאפשר גמישות של ביה"ס שבאה לידי ביטוי:

×    בבחירת הצוות המוביל

×    החלטה על מספר המורים שייקח חלק בהעברת המשוב

×    בבחירת הפריטים שייכנסו לשאלון

×    בבחירת השותפים בהכנת שאלון המשוב (ניתן לכלול גם תלמידים/הורים).

עם זאת לא תהיה אפשרות לבניית שאלון דיפרנציאלי למקצועות השונים בשלב זה.

4.        עצם העלאת השאלות סביב משוב התלמידים, העיסוק בקריטריונים לאיכות ההוראה וכו' מהווים התערבות בפני עצמה שמציבה את נושא הפדגוגיה ואיכות ההוראה בראש סדר העדיפויות הבית-ספרית ומכוונת את המורים למה שמצופה מהם, למה שנחשב "איכותי בהוראה".

5.        המודל בנוי בשלבים, לקראת כל שלב נעשית הכנה מוקדמת.

 

מהם התנאים שצריכים להתקיים בביה"ס, כדי שיתאפשר יישום תהליך משוב?

יש שלושה שלבים קריטיים אותם צריכים לעבור האנשים בביה"ס כדי שהמודל יוטמע:

ü       יצירת מודעות בקרב המורים,  כי יש חשיבות בהכנסת "משוב התלמידים".

ü       בניית מוכנות ליישום תהליכי הערכה בקרב המורים.

ü       השגת מחויבות אמיתית ליישום השינוי.

על מנת ליצור את שלושת התנאים שלעיל, יש לפנות זמן מנהל, הנהלה/ צוות מוביל חדר מורים, כדי ליצור אווירת אמון ע"י שכנוע בחשיבות הכנסת המשוב, מתן הסבר על השלבים השונים של הטמעת המשוב וכן על משמעות תוצאות המשוב. בדרך זו תופחת ההתנגדות שעלולה לעלות ותושג מחויבות אמיתית.

 

מה משמעות תוצאות המשוב?

הדו"ח שמופק למורה יכלול את תוצאות המשוב לכל כיתה בה מלמד המורה. תוצאות המשוב כוללות ממוצע ציונים כיתתי לכל פריט על סולם בן חמש ספרות (1- נמוך ביותר  ו- 5 הגבוה ביותר) וסטיית התקן  -  כלומר מידת השונות של הציונים שנתנו התלמידים לגבי כל הפריטים.

הפריטים מסודרים מהפריט בו הממוצע הגבוה ביותר ועד לנמוך ביותר. ארבעת הפריטים שזכו לממוצעים הגבוהים ביותר וארבעת הפריטים שזכו לממוצעים הנמוכים ביותר מסומנים בצבע. הקצוות למעשה מלמדים על החוזקות של המורה ועל חולשותיו (סימני ההיכר החיוביים של המורה בכיתה לעומת הדברים שעליו לשפר).

השאיפה היא כי כל מורה יבנה לעצמו תכנית אישית לשיפור. המורה יוכל להיעזר ע"פ בחירתו בגורמים שונים בתוך בית-הספר (עמית, רכז מקצוע, מנהל פדגוגי, יועצת בי"ס) לבניית תכנית השיפור וליישומה.

 

מי יראה את תוצאות המשוב?

זו שאלה שכל צוות ההוראה בבית הספר אמור להתחבט בה, היות שכל צוות הוראה בית-ספרי נמצא במקום אחר מבחינת הבשלות, יחסי האמון וכו'. הרצף יכול לנוע מהצגת התוצאות רק למורה עצמו בדיסקרטיות מלאה  -  אז למורה יש חופש מלא בבחירת האדם לו יציג את הנתונים  -  אם בכלל, ועד החלטה, על שקיפות מלאה בהצגת תוצאות המשוב לכל חדר המורים. על הרצף אפשר להחליט על שיתוף מנהל ביה"ס, רכז המקצוע, מנהל פדגוגי, צוות המקצוע.

יש לשקול בזהירות רבה את ההשלכות/ המחירים שיש לכל בחירה.

 

מהי השפעת תהליך משוב תלמידים למורים, במודל אורט, על אקלים בית הספר?

אנו צופים שהטמעת תהליך משוב תלמידים למורים במודל אורט תביא לשיפור אמיתי בקשר וביחסים שבין מורים לתלמידים, ובהמשך לשיפור האקלים הבית ספרי.  הטמעת התהליך, על פי ההנחות והעקרונות שפורטו לעיל, אמורה לפתוח ערוץ תקשורת נוסף (לערוצים הקיימים) בין המורה לתלמידיו. 

המורים והתלמידים, לאחר שעברו הכשרה מתאימה, יהיו מסוגלים לנהל דיאלוג אמיתי ומשמעותי על תהליכי ההוראה והלמידה, המתרחשים בחדר הכיתה ומחוצה לו.  אם התהליך יתנהל באופן בוגר משני הצדדים, ירגישו התלמידים שקולם חשוב ומשפיע.  הדיאלוג הזה מדגים לתלמידים את העיקרון שהם שותפים לתהליכי ההוראה והלמידה. 

מתוך הניסיון הקצר בבתי הספר שבהם הוטמע המשוב במודל אורט  -  ניתן היה בהחלט להבחין  (ע"פ עדויות המורים) בשיפור הקשר בין המורים לתלמידים.

בשנים הבאות אנו מתכוונים להעמיק את הערכת ההשפעה של המשוב על האקלים הבית ספרי.

 

 

לסיכום

בשונה מכל מערכות ההערכה הידועות, כולל הערכת מרצים באוניברסיטאות, במודל שפותח ויושם ברשת אורט ישראל, דו"ח המשוב נמסר למורה בלבד כדי שישמש אותו לשיפור אמיתי של מיומנויות ההוראה שלו. 

במערכות המשוב האחרות  -  כגון: משוב שופטים ומשוב שמנסה להטמיע מועצת התלמידים הארצית  -  התוצאה המיידית של פרסום התוצאות לכלל הציבור היא השוואה בין מורים ויצירה של תחרות פופוליסטית שלא תתרום לשיפור אמיתי באיכות הביצוע, אלא יוצרת עימותים ופגיעה ביחסים שבין המורים לתלמידים.

משוב התלמידים, כפי שמיושם ברשת אורט, מהווה כלי פדגוגי לשיפור ההוראה ולא אמצעי הערכה אדמיניסטרטיבי המנסה להצביע על מורים טובים ולא טובים.

בכל בתי-הספר שבהם הוטמע כלי המשוב במודל רשת אורט  -  התקיים שיתוף פעולה מלא בין ההנהלה לבין צוות המורים.

הניסיון הקצר שלנו מלמד שלהטמעת מודל המשוב יש השפעה חיובית על אקלים בית הספר, בתנאי שמשתמשים בו באופן מושכל, דיסקרטי ותוך שיתוף פעולה מלא עם מקבלי המשוב-המורים.

בשנת תשס"ה משוב תלמידים הוטמע ב-4 בתי-ספר תיכוניים מקיפים של רשת אורט.  בשנת תשס"ו נוספו עוד 10 בתי-ספר, ובשנים הבאות אנו מקווים להטמיע את מודל המשוב בכל 70 בתי-הספר המקיפים של רשת אורט ישראל.

 

כותבי המאמר מבקשים להודות לכל צוותי ההוראה בבתי-הספר של רשת אורט ישראל שהיו שותפים נלהבים בפיילוט מודל המשוב: אורט אחוה גלבוע, אורט מגדים בכרמיאל, אורט ע"ש רוגוזין במגדל העמק, אורט ע"ש הנרי רונסון באשקלון.

 

 

ביבליוגרפיה נבחרת בנושא הערכת איכות ההוראה והמורה

 

פוקס, א' (1995),  שינוי כדרך חיים במוסדות חינוך, תל-אביב: צריקובר.

פרסקו, ב', שילוח, י', בנימין-פאול, א' והיוש, ט' (1996),  "הערכת ההוראה ב"שיעורים" של מורים לא קבועים ומורים קבועים במכללת בית ברל". מכללת בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה ובחינוך.

צפרוני, א' (1991),  הערכת מורים, מסמך פנימי, תל-אביב, אורט ישראל.

קרמר-חיון, ל' (1986),  שיקולי-דעת בהוראה. תל-אביב: צ'ריקובר.

שילוח, י' ופרסקו, ב' (1994),  "תיקוף הערכה עצמית של מורה במכללה להכשרת מורים באמצעות הערכות תלמידיו". מכללת בית ברל  -  צוות המחקר.

שילוח, י', אבישר, ג', פלר, ע., ובר-זוהר, י'  "תמיכת עמיתים כמנוף לשיפור ההוראה של מורי-מורים". בתוך ספר המאמרים של הכנס הבינ"ל השני-הכשרת מורים: שמרנות, התפתחות, וחדשנות.  עמ' 639-650,  מכון ווינגיט.

שילוח, י' ובנימין-פאול, א' (1998),  "ליווי מורים חדשים במכללה על-ידי "צוות עמיתים מלווה"  -  כיצד הוא נתפס בעיני מורים שלוו?- דו"ח הערכה". מכללת בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה ובחינוך.

 

Airasian, P.W., & Gullickson, A.R, (1997). Teacher Self-Evaluation Tool Kit. California, USA;  Corwin Press  Inc.

Hunter, M. (1997) Instructional Effectiveness Through Clinical Supervision. In  Teacher Evaluation: Guide to Effective Practice.  Shinkfield, A. J & Stufflebeam, D.(Eds.)  U.S.A. Boston: Kluer Academic Publishers.

Iwanicki, I. (1997)  Contract Plans-A professional Growth Oriented Approach to Evaluating Teacher Performance.  In  Teacher Evaluation: Guide to Effective Practice.  Shinkfield, A. J & Stufflebeam, D.(Eds.)  U.S.A. Boston: Kluer Academic Publishers.

Shinkfield, A. J & Stufflebeam, D. (1997) Teacher Evaluation: Guide to Effective Practice.  U.S.A. Boston: Kluer Academic Publishers.

 

slewinso@admin.ort.org.il ד"ר שי לוינזון הוא מנהל המחלקה לאיכות, פיתוח ארגוני וקשרי חוץ באורט ישראל.

aavraham@ort.org.il עליזה אברהמי היא ראש תחום דיאלוג חינוכי באורט

hnavaro@013.net.il חגית נברו היא מנחה לדיאלוג חינוכי באורט.